Chassidus.org

Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות מחוסרי כפרה פרק ג

א) כל הימים שהזב רואה בהן זיבות, הרי הוא טמא. וכשיפסוק הזיבות, מונה שבעת ימי נקיים כזבה, וטובל בשביעי, ומעריב שמשו; ובשמיני מביא קרבנו, אם היה בעל שלוש ראייות.

ב) ואם ראה ראייה של זוב, אפילו בסוף יום שביעי אחר שטבל -- סותר הכול, ומתחיל למנות שבעת ימי נקיים מאחר יום ראייה האחרונה.

ג) [ב] זב שראה קרי באחד משבעת ימי הספירה -- אינו סותר אלא יומו בלבד, ומשלים שבעת ימים ומביא קרבנו. כיצד, ראה קרי ביום החמישי -- סופר אחריו שלושה ימים, וטובל בשלישי, ומביא קרבנו ברביעי.

ד) [ג] זב שבדק ביום ראשון מימי הספירה, ומצא טהור, ולא בדק כל שבעה, וביום השביעי בדק ומצא טהור -- הרי זה בחזקת טהור. אפילו בדק ביום הטומאה עצמו, ומצא טהור, ופסק הזוב, ולא בדק למחר בתחילת ימי הספירה, ובדק בשביעי או בשמיני, ומצא טהור -- עלו לו ימי הספירה, והרי זה בחזקת טהרה.

ה) [ד] כל ראייה שהיא סותרת, אינה מביאה לידי קרבן. כיצד, ראה שתי ראייות בלבד, והפסיק יום או יומיים, והרי הוא מונה שבעת ימי נקיים, ובתוך השבעה ראה ראייה של זוב -- אינה מצטרפת לשתיים, אלא סותרת; ומתחיל למנות, כמו שביארנו.

ו) אפילו ראה בתוך ימי הספירה, שלוש ראייות זו אחר זו, אפילו ראה אותן ביום אחד, אפילו ראה שלוש ראייות בסוף יום שביעי של שבעת ימי נקיים -- אינו מביא קרבן, שראייות אלו לסתירה הן.

ז) ראה שלוש ראייות בליל שמיני -- מביא קרבן, שאין ראייות אלו סותרין. במה דברים אמורים, בזב בעל שתי ראייות. אבל זב בעל שלוש שראה שלוש ראייות בליל שמיני שאחר שבעת ימי נקיים -- אינו מביא קרבן שני על שלוש ראייות אלו, אלא קרבן אחד על השלוש הראשונות: שאף על פי שאין שלוש אחרונות סותרות, הרי לא יצא לזמן שראוי לקרבן; והלילה מחוסר זמן הוא לכול -- חוץ מיולדת שהפילה בליל אחד ושמונים, שהיא מביאה קרבן שני, כמו שביארנו. ודבר זה, מפי הקבלה.

ח) [ה] ראה ראייה אחת בליל שמיני, ושתי ראייות ביום שמיני -- הרי אלו מצטרפין, ומביא קרבן שני על זיבות זו האחרונה: שהרי ראייה ראשונה של כל זב, כשכבת זרע היא חשובה; ואם ראה אחריה שתיים, מצטרפת עימהן לקרבן. אבל אם ראה שתיים בליל שמיני, ואחת ביום שמיני -- אין מצטרפות, ואינו מביא קרבן על זיבות זו האחרונה.

ט) [ו] הכול מיטמאין בזיבה -- אפילו קטן בן יומו, והגרים, והעבדים, וחירש, ושוטה. ויראה לי שמביאין עליהן כפרה, כדי להאכילן בקודשים; וחטאתן נאכלת, שהרי הן כקטן שאינו בן דעת. וסריס אדם וסריס חמה, מיטמאין בזיבה ככל האנשים.

י) [ז] הטומטום והאנדרוגינוס -- נותנין עליהן חומרי האיש, וחומרי האישה: מיטמאין בדם כנשים, ובלובן כאנשים; וטומאתן בספק. לפיכך אם היה אחד מהן זב בעל שלוש ראייות, או זבה שראת דם שלושה ימים זה אחר זה -- מביאין קרבן, ואינו נאכל. היה מונה שבעת ימי נקיים ללובן, וראה אודם, או לאודם, וראה לובן -- הרי זה אינו סותר.